מסר לרגל חג המולד 2010 מאת הקוסטוד של ארץ הקודש

“עוד דמה מלכות השמיים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא”
(הבשורה לפי מתי, י”ג: 44)

חג מולד הינו הסיפור של האל, אשר בא להסתתר, בשדה.
נסתר, הופך לזעיר, בן האלוהים, ילד, ככל הילדים.
נסתר, נולד בדממה, בבית לחם.
בית לחם, כפר קטן בארץ קטנה, ממוקם בקצה של אימפריה ענקית, אדמה שגם כיום לא ידעה שלום.
חג מולד הינו גם סיפור של שדות ואוצרות, של אנשים המוצאים שדה ואוצר.
רבים לומדים אודות החדשות שהאוצר ממש שם, בשדה!
לרוע המזל, לא כולם ממתינים לו, לא כולם מוצאים אותו ולא כולם מוותרים על הכל על מנת לקבלו.

על מנת לרכוש את האוצר, דבר ראשון, עליך להיפטר מהכל.
זוהי הדרך היחידה!
לא מספיק למצוא את האוצר, לא מספיק לדעת היכן הוא.
יש להמר עליו בחייך שלך.

כתבי הקודש הינם הסיפור של אוצר זה, נסתרים בשדה, היכן שנמצא ליבו של האדם.
משום שכל שדה וכל לב, יכול להסתיר בתוכו את האוצר.
כתבי הקודש הינם הסיפור של אנשים רבים, כמונו, אשר סיכנו הכל לרגל תגלית זו.
אברהם עזב את ארצו ואת האלים אלו.
משה איבד את בטחונו ויצא לגלות קטנה משלו.
דוד שאל את עצמו, עם כל ישותו, כולל עם חטאיו.
ולאחר מכן, הנביאים, אשר הובילו אותנו אל החכמים, אל הרועים, אל האלמנה הענייה, לכל ילדי הבשורה…
אף אחד מהם לא היסס
בפני תגלית זו ומפגש זה, אנשים אלו הבינו כי האירוע הינו מכריע, משמעות ולב של הכל, שלפניו כל השאר מתמקם גם כן בהיבט הנכון.

אינך מוצא אוצר במקרה, אינך הבעלים של מחציתו.
האוצר הינו בעל צבעים בוהקים של הכל שהינו זוהר ומוחלט.
עליך לאבד הכל על מנת להשיגו.
אלו שאהבו, איבדו הכל. משום שאהבה משמעה לאבד את הכל ולתת את הכל.
ישוע עצמו היה הראשון לקחת את הסיכון הזה, להסתתר בשדה שבבית לחם, בתקווה שכולם יוכלו למצוא אותו.
הוא היה הראשון לחנוך את הדרך של האיבוד. הוא איבד את הכל ומצא את האדם שוב. כמו אדם שמאבד הכל, מוצא את האל.

אמונה הינה סיכון של להיכנס לדרך של אלו, בדומה לו, שניתן לאבד את עצמם לטובת אחרים – לא משנה מי הם – ויכול להמשיך ולהסתמך על גישות המונעות מ: מחילה, קבלה, הקשבה, סולידאריות…
הדרך של האיבוד, מסומנת בשלבים אלו, הופכת לדרך של מציאה.
אלו אשר בוחרים בדרך זו, מוצאים את האל, האח מוצא את עצמו.
החיים משתנים בדרך זו.
ייתכן – וזהו המקרה בדרך כלל – כי חיצונית דבר לא משתנה, שההיסטוריה ובייחוד ההיסטוריה של ארץ הקודש שלנו, ממשיכה להיות מציאות דרמטית שאו רואים וחווים: שנאה, פילוג, שנאה, חשד, דעה קדומה, שיתוק….
אולם מבפנים, הכל משתנה!
הדרך של התבוננות בחיים המשתנים, הדרך שבה אנשים משתנים ובחסד – אנו שבעי רצון עם חיינו, משום שחיים אלו אינם רק שדה, אלא הינם השדה שבהם מסתתר האוצר.

השאיפה, עבור חג מולד זה, הינו להיהפך לאנשים שאיבדו את עצמם, את סיפורם, בחיפוש אחר האל.
וברצונם עבורו [עבור האל], הם מוצאים את עצמם, בתגלית מדהימה שהאוצר באמת ובתמים הינו בשדה של החיים, שלנו ושל חיי האחרים שלידינו.

האח פיירבטיסטה פיצהבלה
הקוסטוד של ארץ הקודש