ירושלים: ארכיולוגיה ופוליטיקה

ירושלים שייכת לכולם, יהודים, נוצרים או מוסלמים. ומעל לכל, הינה אתר מורשת עולמית תחת חסות אונסק”ו. “למה שלא ננסה להגיע להחלטות יחדיו?” זה מה ששאל האב מיקלה פיצ’ירילו הפרנצ’סקני ז”ל, ארכיולוג שהיה ידוע, מוכר ומוערך רבות במכון הפרנצ’סקני לחקר המקרא (סטודיום ביבליקום פרנצ’יסקאנום), בהתייחסו לנושא השנויי במחלוקת המתמשך זה זמן על מעמדה של הבירה הן לישראלים והן לפלסטינאים. המקום הקדוש בה’ הידיעה של שלושת הדתות הגדולות-: ארכיולוגיה ופוליטיקה. ” עליך רק להתבונן במה שאירע במספר העשורים האחרונים, ואף לפני כן, בהיסטוריה של החפירות בעיר העתיקה, בכדי להבין שאתה לא יכול ואף בלתי אפשרי להתעלם מהפוליקה, ולהותיר לנו רק ארכיולוגיה.” אמר מומחה בעל שם. למשל, פתיחת מנהרת הכותל או שער המוגרבי.

היום זוהי סילוואן, שכונה שבמזרח ירושלים המאוכלסת ברובה ע”י פלסטינאים ונמצאת תחת אור הזרקורים בקונפליקט הבלתי פתור של עיר הקודש עבור נוצרים, יהודים ומוסלמים, ומביא את החפירות, הפעולות והמיזמים הארכיאולוגיים בחזרה למוקד הדיון הציבורי אשר עבור האוכלוסייה הערבית מייצג לרבים נושא בעל דחיפות, כפי שמתאר זאת האב יוג’ניו אליאטה, ארכיאולוג מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא (סטודיום ביבליקום פרנציסקאנום), וממשיך “חדשות אשר ממשיכות להתפרסם על דפי העיתונים כי בירושלים, למרות הלחץ הבינלאומי, מאות אנשים בקרוב יפונו מהשכונה הערבית של סילוואן על מנת לפנות מקום לפארק ארכיאולוגי-תיירותי שייקרא הגנים המלכותיים”, אמר הפרופסור. התושבים נשארים, רבים מהם מסתכנים בפינוי, כאשר ישראל עוטפת את חפירות ועבודות ארכיאולוגיות והמיזמים שלה עם פוליטיקה ודת תחת מונחים תנ”כיים, כאשר הכל מוגדר תחת “אזור הפארק של עיר דוד”. עבור האב אליאטה, העניין המיוחד המדגיש יוזמות ספציפיות על מנת לחשוף את ירושלים העתיקה הינו ברור. “ברור כי ארכיאולוגיה, פוליטיקה והתנ”ך, פרסום ומימון, נפגשים/נתקלים זה בזה בירושלים במצב שכבר רווי כבר במתח” הוא מוסיף. לדעתו של הארכיאולוג ושל אחראי על האוצר של המוזיאון של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא זוהי הדרך שבה תהיה התנגשות בין ההיבט המדעי לבין הפוליטי “אשר כמובן אינו רצוי ובלתי נמנע”. התנגשות זו מוכחת ע”י “האשמות תכופות של גילויים “מסויימים” והזנחת “אחרים”. בשעה שהתנגשויות וקונפליקטים מוצאים את מקומם במדיה העולמית, יש עניין מועט במה שמייצג בעיה אמיתית בקהילה הערבית שבמזרח ירושלים ובעיר העתיקה: עליה בצפיפות האוכלוסין וקושי להשיג רישיונות להגדיל בניינים קיימים או לבנות חדשים. קשיים אלו משפיעם לא רק על המוסלמים אלא גם על 6500 נוצרים המתגוררים בבתים צפופים מדי במרכז הישן, צפיפות האוכלוסיה משתנה מ-29 עד 79 איש ל-1000 מ”ר ומספרים אלו הינם מעל לממוצע המערבי ויוצרים קשיים רבים לכל מי שעניין זה נוגע אליו ישירות. הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אשר בבעלותה בניינים רבים, מעבירים בתים למשפחות נזקקות בתמורה לשכר דירה סמלי; מיזם זה החל – לפני מספר חודשים – לקבל תמיכה מהארגון בעד ארץ הקודש עם פעילות של שיקום ושיפוץ של בתים המטים ליפול על מנת להבטיח סטנדרטים טובים יותר של איכות חיים לנוצרים שבעיר העתיקה, ומונעים בכך את עזיבתם של משפחות נוצריות-ערביות את ארץ הקודש.