הפרנציסקאנים ובקשת סיוע עבור ארץ הקודש
קירובה של ארץ הקודש וצרכיה והקסם המושך שלה קרוב יותר לקהילה הנוצרית, אולם גם לעולם החילוני, ולתקשר מציאות זו וכמו כן על מנת לבקש תמיכה וסיוע: אלו הם העולמות של הקוסטוס של ארץ הקודש, האב פיירבטיסטה פיצהבלה – בראיון בלעדי על גיוס כספים. קוראדו פאולוצי, מתנדב של הארגון פרו ארץ הקודש, נפגש עם הקוסטוס בשלב הסופי של הטיוטה של עבודת התיזה על גיוס כספים, וזאת על מנת לדון בנושא הרגיש והחשוב ביותר להמשך התמיכה בנוכחות הנוצרית בארץ הקודש ולשמירה על המקומות הקדושים: בקשת סיוע.
ארץ הקודש הינה ירושה שכל הנוצרים מבקשים לנצור ולהגן עליה. כיצד ניתן להעביר ולתקשר צורך זה לעולם הנוצרי?
הפרנציסקאנים רוצים לאפשר לכולם לשתף פעולה במטלה של העפר האוניברסאלי של הכנסייה הנמסר לידיהם: לשמור על המקומות הקדושים ולתמוך בנוכחות הנוצרית בארץ הקודש. פתיחתה של הקוסטודיה לצדקה עבור האחר אשר לו הפריבילגיה לקחת חלק ביעד חשוב זה. כיתד ניתן להעביר מסר זה? באילו כלים ניתן להשתמש?
בדיוק בפרספקטיבה זו הסיוע הולם – הבקשה לתמיכה קיימת משום שישנו הקשר אמיתי, היכן שנוכחות החיים והרצון לקחת בכך חלק קיימים. לכן, כל האמצעים של תקשורת חברתית זמינה יש לעשות בהם שימוש על מנת להראות ולדעת ולהכיר. כיום, בעולמנו, מה שנראה שווה ערך ומה שאינו לא נשמעים. השימוש במדיה [תקשורת] מבטיח את הנראות ברמה גלובאלית וחיוני לעדכן אודות עובדות והצרכים של מקומות אלו. בנוסף לאמצעי התקשורת ההמונים, העלייה לרגל הינה חיונית ויסודית; ההזמנה ראשונה שלנו היינה לחשוף את חווית העלייה לרגל לארץ הקודש, לא רק לראות אלא גם לגעת בה בידיהם, להתנסות באותם המקומות שבהם ישוע חי. אדם שכבר היה כאן דבר זה מתבטא אחרת בעיניו, עם יותר תשומת לב לארץ זו באותו אופן ששומר על הקשר עם הארץ ורוצה לסייע לה מהבית גם כן.
מבחינת העולם החילוני, כיצד ניתן להעביר את הצרכים של ארץ הקודש? מהו הקשר בין הצרכים של הנוצרים בארץ הקודש לבין הקונפליקט הפוליטי?
ארץ זו, כמו גם מי שמוצאו נוצרי, הינו חלק מקונפליקטים ונכון לזכור זאת, אולם ישנם דרכים שונות לעשות כך ותלוי במי בוחר. כמובן, שאם מדובר בפוליטיקאי או באדם בעל יעד פוליטי, אזי יהיה זה שונה. כקוסטודיה, אנו אנשים דתיים אשר אינם מוותרים על אורח חיינו, אפילו בדיאלוג עם העולם החילוני.אנו לוקחים בחשבון מי עומד מולנו ונמנעים משפה רטורית או רוחנית, אולם יש להוסיף כי מאמינים מן השורה אינם בעלי גישה שלילית לדתיות, ולהפך – מתעניינים ורוצים לדעת על כך.
הנוכל ללמוד מהיהודים בנוגע ליכולתם לסייע זה לזה? מיכולתם לייסד זיכרון הן מבחינת אידיאלים והן כעם וכמולדת?
לעם היהודי יש תחושה חזקה של השתייכות לארצם ולמקורות של עמם היכן שלא יהיו בעולם ובהיבט חיובי זה דבר זה ייחודי ואפילו רז. אני מאמין שהאחדות שלהם הינה מודל נפלא להשתייכות משותפת שיש להתייחס אליו ולהבין משום שמה שקורה בקשר זה שאינו נחלש לעולם, אלא מתחזק ומתחדש.
ראיון ע”י קוראדו פאולוצי, הארגון פרו ארץ הקודש
***
***