“בעקבותיו של האב מיקלה פיצירילו”

האב פיצירילו הפך לידוע בכל העולם בייחוד הודות לפעילותו כארכיאולוג בכל הקשור לחפירות שבהר נבו, שבירדן. חייו, אשר הגיעו אל קיצם ב-28 לאוקטובר 2008, אופיינו ע”י מחוייבות מתמשכת למחקר היסטורי וארכיאולוגי אשר הפך אותו למקור התייחסות לכל מלומד שעסק בארץ הקודש. הוא היה ליורש של המסורת הפרנציסקאנית בתחום של ה”פלסטינולוגיה”, שזוהתה עם דמויות כמו האב בלרמינו בגטי והאב וירג’יליו קורבו. שימושו באמצעים המדעיים המודרניים אפשרו לו להביא לתשומת הלב של העולם הן את הנושאים הקשורים למחקריו, שבוצעו בשטח ישראלי-פלסטינאי, והן את החפירות שלו, שתמיד הניבו תוצאות חד משמעיות, והעלו את סף ההתלהבות והמעורבות של מספר רב של עמיתים, הן צעירים והן אנשי מקצוע. הוא פתח בתי ספר לשחזור עתיקות ביריחו וב-מדבא והצליח לגייס תמיכת מוסדות רבים למימון מחקריו וללימודים. הוא היה אדם רגוע ושלו גם כשדיבר עם פוליטיקאים או עם בדואים מהמדבר. תודות לשיתוף הפעולה עם מספר מו”לים, כמו סאן פאולו, ספרי ג’אקה, וולר –אדיציונה דוהוניאן, הוא הותיר אחריו כמות אדירה של פרסומים מדעיים רבים ככמות החפירות הרבות שערך.

עבור מונטה ורצי, האב מיקלה לא היה רק ארכיאולוג “גדול” של ארץ הקודש: הוא היה חבר של כל הקהילה. עם אהבתו לארץ ואישיותו האדיבה, הוא עזר ותמך במיזם של ערים תאומות בין מונטה ורצי, פראטו ווקיו והעיר בית לחם.

ראש העיר, ג’ורג’יו ולנטיני, בהזכירו את האב מיקלה אמר: “האיש היה איש של אבנים ושל אמונה, מותו יעודד אותנו עוד יותר לקדם ערכים אלו של שלום ושל סולידאריות בין העמים כמו גם לקיים את ההבטחות שנעשו במסגרת ערים תאומות”.